י1. יום אצתי (תהילים קכ)

ו 1 ו וות אצםו 385 גְּהֵה נָא גֵּוָה גַּם תַּעֲלוּמִיָּה יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי עֲלֵי עוּצִית רוֹמִיָּה 10 הֲלָנֶצַח תֵּלְכִי בִּזְדוֹנֵךְ קוֹמְמִיָּה וַהֲלֹא לָךְ עָרוּךְ תֹּפֶת תְּרוּמִיָּה מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יוֹסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה 7 ] גוה ] גיוה ג / גם ] עם א 8 רמיה ] נכריה רמיה נ 9 – 16 ] המחרוזת הרביעית ( 3 1 – 6 1 ) מוקדמת לשלישית ( 9 – 2 1 ) ג 9 עלי ] על ג 11 תופת ] תפתה ג ד מנוחה ; והשווה תהילים כב, ג : 'וְלֹא דֻמִיָּה לִי' . 7 גהה : רפא ( הושע ה, יג ) , במובן : סלח ; השווה ירמיהו ל, יג – יד ( 'אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר [ . . . ] עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ' ) וכן תהילים קג, ג . גוה : לאור ההקשר סביר שעניינה של תיבה זו כאן הוא חטא מסוג כלשהו ; השווה לפרפרזה על ירמיהו יג, יז אצל לוי אבן אלתבאן : 'וּבְמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מֵחֵטְא גֵּוָה' ( שירי לוי אבן אלתבאן, עמ' 165 ) . וייתכן לפרשו מלשון גאווה וזדון ; השווה לדרשת ירמיהו יג, יז בבבלי, חגיגה ה ע"ב וכן איוב כב, כט ודברי התרגום הארמי ור...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי