פרק חמישי: מקהלת קולות רבים: דובר, דמויות, מזמור

בחוכ ום בו י-טק סטואל וום 210 3 ויש על כל יראי א [ להים ] לש [ מ ] וח [ בי ] רארא אלהים 3 י קודיך נצרתי 4 וכמו שא < מר > דוד [ יר ] א [ י ] ך [ יר ] אוני וישמחו כי כל פ שורות 1 – 2 שעונות על שני פסוקים מתוך מזמור תהילים קיט : 'בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן' ( תהילים קיט, יד ) ; 'שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב' ( תהילים קיט, קסב ) . מדובר אפוא בפרפרזה על צירוף פסוקים מאותו מזמור שאינם סמוכים זה לזה במקורם המקראי, אך מקבילים 4 במקורם מביעים הפסוקים הללו שמחה בתורת האל זה לזה בניסוחם . 5 ) ; כאן לעומתומצוותיה ( ' בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי' ; 'שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ ' זאת מדובר בחדוות הכותב על מכתב קודם ששלח לו נמען המכתב הנוכחי ( 'וששתי במ ככ [ תב ] וו [ . . . ] ושמחתי במקשב וו' ) . הנאמר במזמור על 6 ללשון הכתוב דבר ה' מוסב כאן אפוא על איגרת שנתקבלה זה לא כבר . 'כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב' נסמכת כאן מעין 'גלוסה' מבארת שסגנונה בלתי מקראי בעליל, על דרך לשון חכמים : 'כמוצא שלל רב, לצדדדין הרבה' ( 2 ) ; הצירוף 'לצדדין הרבה' בא להטעים כי ערכו של המ...  אל הספר