פרק שלישי: ממזמור לפיוט: היסטי סיטואציה ותוכן

בחוכ ום בו י-טק סטואל וום 174 פיוט למזמור המצוטט בו כלשונו כ'מסגרת מקראית' יש להגדיר בבירור כיחס של טרנספורמציה . במסגרת דיונו בפרודיה — הסוגה האופיינית ביותר ליחסי טרנספורמציה היפרטקסטואליים — נדרש ז'נט להשערות המובאות בכתבי מלומדים קדומים לגבי מקורה של סוגה זו . על פי אותן השערות נתהוותה הפרודיה מתוך מיני פזמונות ביניים קלילים שנהוג היה לזמר בעת ביצוען הפומבי של אודות ( רפְּסודיות ) או טרגדיות . פזמונות אלה הושמעו בין חטיבותיהן של אותן יצירות כבדות ראש ורחבות יריעה כדי לרענן את קהל המאזינים ; לשונם נלקחה כצורתה מן הטקסט השירי הרציני אך מתוך החלתה על נושאים קלילים ומשעשעים נתחולל בה היפוך של הלך רוח, בבחינת 'רפסודיה מהופכת ( rhapsodia inversa ) ' . ז'נט מתאר זאת בתור 'טרנספוזיציה ( transposition ) ', כעין השׂאה של נעימה או מוטיב מוסיקלי זהה מסולם אחד למשנהו, ובעיקר מאווירה מסוג אחד לאווירה מסוג שונה מעיקרו . בהתייחסו לשחזור משוער זה של נסיבות התהוות הפרודיה, ז'נט מטעים את היווצרותה של היצירה הפרודית מאותו הקשר ביצוע של יצירת המקור, 'ואף מאותו טקסט עצמו, שנשמר 2 [ בהיפרטקסט הפרודי ] אך...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי