פרק ראשון: מקראות כמסגרות לפיוטים

בחוכ ום בו י-טק סטואל וום 140 3 עם אלה נמנים 'פסוקים ליטורגיים',כ'פסוקים הבאים בצד פיוטים' . המשמשים במסגרת תפילות הקבע שבה השתלבו הקומפוזיציות 4 סדרות של פסוקים המובאות במסגרת פיוטים מסוימיםהפייטניות ; מטיפוס 'סדר פסוקים', כגון התקיעתות לראש השנה וסדרי הפסוקים 5 וכן מקבצי פסוקים המובאים בסמוך לחתימתם בשבעתות הטל והגשם ; של קטעי פיוט מסוימים ומכונים 'שרשרות פסוקים', כך שבמעבר מן הפיוט גופו אל שרשרת הפסוקים מופיע הצירוף 'ככתוב', ובין פסוק 6 בכל המקרים הללו מדובר במקראותלפסוק בתוכה מגשר הצירוף 'ונאמר' . שמידת מובחנותם אל מול הטקסט הפייטני גבוהה, שהרי הם מוצגים כלשונם, במעמד של מובאות מסומנות, כעין פסוקי האסמכתא בספרות חז"ל . לעומת זאת, מידת תִכלולם של הפסוקים הללו ביצירות הפייטניות נמוכה יחסית . אומנם זיקתן של היצירות הללו אל אותם פסוקים עשויה להיות מובהקת ביותר ; מבחינה תבניתית ניכר הדבר לעיתים בחיבורם של פסוקים מסוג זה לחטיבות פיוט הסמוכות להם על דרך השרשור . עם זאת, מבחינת רצף השיח ניצבים הפסוקים הללו עקרונית על סף הטקסט הפייטני אך מחוץ לו, בתור 'פָּרַטקסטים' ( paratexts ) , כפי שהגדי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי