בו י צלולוום לצו ורוום 125 נִכְבָּשׁ עֲלֵי כּוֹבֵשׁ' ( י 10 , 22 ) 'סִיכֵּךְ נִדְחָף פִּנָּה דּוֹחֵף' ( יב, 25 ) וגם 'מֵרִגְמַת 3 מִנְעָרִים יִרְבְּיוּן נְעוּרִים' ( י 8 , 21 ) . ה'פיגורה' המפורסמת ביותר בעולמה של השירה העברית בימי הביניים 4 שבכולם מתגלמת חתירה לצירופיהן של 'מליםהיא הצימוד לגווניו, 5 הדומות זו לזו [ בצליליהן ] אלא שכוונותיהן שונות', כדברי משה אבן עזרא, בתור אחת מסגולותיה המובהקות של לשון השירה . גם בפיוטינו ניכר ביטוי מסוים לכך, ונראה כי גם מבחינה זו ניצב אבן אביתור בין מעגל 7 כאשר האחד 6 לבין עולמה המתהווה של שירת ספרד,השפעתו של רס"ג 3 וראה עוד לדוגמה בזולת 'אמר הרביעי' לאבן אביתור ( שירים חדשים, עמ' 153 ) : 'וְהִבְלִיג עֲלֵי מְנַקֵּשׁ מְנֻוקָּשׁ' וכן בפיוט הנשמת 'נשמת ידידים' מפרי עטו ( פליישר, שירת הקודש, עמ' 398 ) : 'מַצִּיל עָלוּב מִיַּד עוֹלֵב' . להנגדה בין תוקף למותקף ראה עוד י 1 , 15 : 'טֶבַח הַעֲנֵיק לְמַעֲנִיקֵי עַם תָּמִים' ; והשווה לדוגמה בהושענא 'אל אלהים' לאבן אביתור ( יגל חזון, עמ' 88 ) : 'טְרֹף טוֹרְפֶיהָוּמֵנִיאֶיהָתָנִיאָה' . ראה גם מה שציינה כהן, פיו...
אל הספר