פרק רביעי: ממד היצירה בלשון: קווים נאולוגיסטיים

ממד הוצורה בלשוי : ק ווות כאולודו סט וות 99 אופיינית לסגנון הסעדיאני, ורווחת במיוחד אצל אבן אביתור, גזירתם של שמות במשקל מִקְטָל ( ומקבילו מִקְטוֹל ) , אשר נמנה אליבא דרס"ג 4 ואכן בפיוטינו ניכרת לעין עם 'צורות המקור הישימות לגזירה בהיקש' . נוכחותן הנרחבת של תיבות מטיפוס זה, המתועדות רק, או בעיקר, ביצירותיהם של אבן אביתור, של רס"ג ושל פייטנים אחרים בני זמנם המקורבים לאסכולה הסעדיאנית ; תיבות דוגמת 'מַחֲטוֹב' ( א, 4 ) ; 'מִגְדּוֹר' 6 'מַאֲסָר' ( ו, 114 ) ; 'מִקְהָל' ( ח 1 , 1 ועוד ) ; 'מַטָּף' 5 'מִסְעָד' ( ג, 37 ) ; ( א, 73 ) ; 7 ( ח 1 , 5 ) ; 'מַעֲוֶה' ( ח 1 , 19 ועוד ) ; 'מִקְשָׁב' ( ח 1 , 45 ; 56 ) ; 'מַלְכּוֹד' ( י 4 , 22 ) ; 8 ו'מִסְעָר' ( י 8 , 30 ) . מקצת התיבות'מִשְׁאָל' ( י 7 , 11 ) ; 'מִפְרָע' ( י 7 , 27 ) 69 – 70 וכן אליצור, פעלים, עמ' 391 ) ונרשם עד כה רק אצלו וכן אצל שמואל השלישי ואצל אבן אביתור, ראשי המדברים באסכולה הסעדיאנית . 4 כלשונו של אלדר, תורת הלשון, עמ' 112 . ראה זולאי, האסכולה, עמ' מ, הערה 7 וכן הנ"ל, מחקרים, עמ' 369 ; והשווה קצומטה, סגנון, עמ' 111 – 113 . 5 'עַד ...  אל הספר