יא. אליי היקוו: שבח המיוסד על תהילים קנ

וא ו אלוו הוקוו 57 המחרוזת החותמת, ששני טוריה הראשונים נפתחים באותיות שי"ן ותי"ו בהתאמה ואילו טורה השלישי נושא את חתימת השם 'יוסף' באלפבית תיבות ( 43 ) : ' יֵ רָצֶה וִ ידּוּי סִ יחַ פּ וֹצַחַת בְּהוֹדָיָה' . הפיוט, שטרם נזכר במחקר עד כה, ידוע לנו מקטע גניזה אחד ויחיד, 179 מהוה ומוכתם אף כי בר-פיענוח, הכולל את השיר במלואו ( ואותו בלבד ) . ייחוס הפיוט לאבן אביתור נראה מבורר . מן הבחינה הסגנונית מעידים על כך בעליל קווי לשון טיפוסיים דוגמת צירופי קָטוֹל קָטַל ( 'רוֹן יָרוֹנּוּ' [ 39 ] ) , קָטַל קָטוֹל ( 'הַנּוֹחֲלִים נָחוֹל' [ 25 ] ) , ובדומה לכך ( 'הִבָּדְלוּ מִבְדּוֹל' [ 10 ] ) . כמו כן ראויים לציון בהקשר זה צירופי היחס המקראיים-ארכאיים 'בְּמוֹ' ו'עֲלֵי' ( 30 – 31 ) וצורת העתיד המוארך 'יַבִּיעָה' ( 39 ) ואף השמות המחודשים 'מִבְדּוֹל' ( 10 ) , 'מָנוֹר' ( 23 ) ו'מִגְחוֹל' ( 26 ) . לצד כל אלה מצויות בפיוטנו 180 כמה מקבילות ספציפיות לטורים ביצירות אחרות משל אבן אביתור . בכתב היד נושא הפיוט את הכותרת 'שבח' ואומנם מסתבר לראות בו דוגמה מובהקת לשבחות כ'פיוטים שעיקר תפקידם היה לפתוח או לסיים 181 ...  אל הספר