ד. מזמור אזמרה: גוף יוצר לשבת המיוסד על תהילים צב

וצ ורום ודווק כוהי 20 33 בכל את כתב היד הנזכר כ'העתקה אוטוגרפית של יוסף אבן אביתור' . אחד משני עדי הנוסח הנוספים שזוהו מאז מופיעה רק חטיבתו הראשונה 34 של הפיוט . הבחירה במזמור צב כתשתיתו המקראית של פיוט שנועד לשבת אין בה כדי להפתיע, שהרי פסוקו הראשון של המזמור הזה מצהיר עליו כ'מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת' ומנהג אמירתו בשבתות כבר מתועד במקורות 35 בפתח פיוטנו מכריז הפייטן כי הוא נושא אתמשלהי העת העתיקה . שירו בקרב עדת המתפללים האומרת את המזמור דרך קבע : 'בְּמִקְהֶלֶת מְצַפְצֶפֶת, חוֹק בַּל יָושְׁבַּת : / שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת' ( 2 – 3 ) ונראה כי גם כאן משתקף המנהג הזה . לא ייפלא אפוא כי פיוטים רבים ומגוונים לשבת 36 במה שנותר לפנינו מן הפיוט בולטים נתייסדו על פסוקיו של מזמור צב . כמה היגדים מטאפואטיים עשירי מצלול, המרחיבים ומטים את האמור במזמור על ההודאה לאל והזמרה לשמו ( פסוקים ב – ד ) אל שבחי השירה הפייטנית ( 4 – 9 ; 19 – 21 ) . אכן במזמור משתקף קיום המקדש על מכונו בהשוואת הצדיק ל'ארז' ול'תמר' המלבלבים 'בְּבֵית יְיָ, בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ' ( פסוק יד ) . בפיוטנו, המיוסד עליו, מוב...  אל הספר