239 התרבות הבדואית בתנ"ך בשל העיסוק בצד האפל של הטבע האנושי ( כפי שאנו מוצאים גם במסורות הבדואיות ) , נכללו במסורות על פי הגישה המקבלת כל אדם כמות שהוא, לרבות אבות ואימהות האומה . בדומה לכך, סיפורים שבעל-פה המציגים נשים באור שלילי זכו לאהדה ושרדו בעם ישראל לא פחות מאשר בקרב הבדואים . מקצתם עוסקים בהתנהגות בלתי-מוסרית . לדוגמה, הרועה ממטה העזאזמה שהחביאה בדיר תינוק שילדה מחוץ לנישואין, וכן רבקה, שהרשתה לעצמה לעשות את כל הדרך מחרן ( צפון סוריה ) לנגב בחברת בן לווייתה, עבד אברהם, בלי לכסות את פניה בצעיף, והתכסתה רק כשהבחינה ביצחק ארוסה ( בראשית כד 65 ) . ברוח זו, דומה שבני ישראל נהנו לשמוע את האפיזודות שבהן שתי נשים שדוד המלך מצאצאיהן סוטות מדרך הישר בלי בושה על מנת ללדת ילדים : תמר, שהתעברה מחמיה יהודה ( בראשית לח 13 - 19 ) , ורות, ששכבה עם בועז ( רות ג 3 - 10 ) . כמו תכסיס החמור והרובה של האם הקדומה של העזאזמה סרחין, שנשמר מאות שנים, נשמר גם זכרן של הנשים העבריות ביציאת מצרים, ששאלו "ְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב", ביודען שלא יחזירו אותם לעולם ( שמות יא 2 ) . גם לא...
אל הספר