1.2. תגמול כספי לחברי מועצות: רקע היסטורי

מתן תג מול כספי לח בר י מועצות ב רשויות המקומיות 17 של תאגידים עירוניים בהתאם להסכמים קואליציוניים כדי שיוכלו לקבל גמול השתתפות בישיבות הדירקטוריון . 12 היועץ המשפטי של משרד הפנים באותה העת, שלום זינגר, סבר גם הוא כי העובדה שהחוק מאפשר תגמול כספי לחברי מועצה בתאגידים עירוניים בלבד יצרה עיוותים רבים . בדומה לח"כ מצא, גם זינגר טען שהחוק הביא לכך שהמינויים לתפקיד דירקטור נעשו באופן לא ענייני . עוד הוא טען כי תוצאה שלילית נוספת של החקיקה היא "ניפוח" שלא לצורך של מספר התאגידים העירוניים ושל מספר הישיבות בתאגידים העירוניים כדי שיהיה אפשר למנות את אותם חברי מועצה לכמה דירקטוריונים ובכך להגדיל את התשלום שאפשר לתת להם . 13 דוגמה לעיוות שנוצר בעקבות הצעת החוק עולה בביקורת שעלתה בתקשורת בשנת 1990 על כך שעיריית תל אביב מינתה לחברי דירקטוריון בתאגידים עירוניים בתחומי התרבות והספורט ( "הבימה", "הקאמרי" ועוד ) חברי מועצה דתיים וחרדים בלבד, אף שתחומים אלו אינם בליבת הפעילות שלהם בדרך כלל . 14 ח"כ מצא סבר כי האפשרות להעניק תגמול כספי לחברי מועצה בתאגידים עירוניים בלבד הביאה לתוצאה הפוכה מן המטרה שהחוק ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר