ממלכתיות כערך משפטי

עדנה הראל פישר | עמרי בן – צבי 218 הביטחון הכללי, התשס"ב – 2002 מטיל חובה ישירה על שירות הביטחון הכללי לנהוג בממלכתיות, בציינו כי "השירות יפעל באורח ממלכתי ; לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים" . כאן ניתן להיווכח כי השימוש בממלכתיות נעשה על מנת לסמן את האיסור על התנהגות שמקפלת בתוכה העדפה ברורה של אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים, והוא מגביל גם את הגורמים המטילים משימות על השירות . כך גם פירש את הסעיף הנ"ל בית המשפט העליון : במסגרת פרשת האגודה לזכויות האזרח, שעסקה בתשאולים שערך השב"כ לפעילים פוליטיים, הזכיר המשנה לנשיאה השופט רובינשטיין את הסעיף הנ"ל, וקבע בהקשר זה כי "אין חולק כי סיכול פעילות פוליטית זו או אחרת מטעמים פוליטיים בלבד אינו נמצא במטרות הארגון ; אדרבה, ובהטעמה, 13 מבנה הסעיף הדבר מנוגד מפורשות למטרותיו כפי שהן מוגדרות בחוק" . והעיקרון שהמחוקק אינו משחית מילותיו לריק מאפשרים להניח כי החובה לנהוג בממלכתיות רחבה מעצם האיסור לבצע משימות המקדמות אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים . בבוחננו את הפסיקה ואת השימוש שהיא עושה במושג ממלכתיות, נמצא כי בהקשרים מרכזיים מוענק ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר