על הממלכתיות

ניר קידר 72 בן-גוריון, שהיה מהתומכים העיקריים בקבלת עקרון חלוקת הארץ ובהקמת מדינה לאלתר, ביקש להבהיר לאנשי היישוב שהחוסן של מדינתם העתידית תלוי לא רק בכוחות הביטחון, ביחסי החוץ ובכלכלה שלה . הוא הדגיש שחוסנה של המדינה מותנה במידה רבה מאוד גם בהכרה של אזרחיה במשמעות של חיים אזרחיים במדינה ריבונית ובנכונותם לממש את חירותם ולהשתתף בחיים הציבוריים ובעיצוב ההסדרים החלים עליהם, או בהפיכתם מנתינים ( סבילים ) לאזרחים פעילים . כך הוא ביטא את ההבנה בצורך בחשיבה מחודשת : פִּשרה של המהפכה הציונית היא במלה אחת — עצמאות : עצמאות לעם היהודי במולדתו . וכשם שתלות אינה רק מדינית או כלכלית אלא מוסרית, תרבותית ואינטלקטואלית [ . . . ] כך עצמאות אינה רק עצמאות מדינית וכלכלית בלבד, אלא גם רוחנית, מוסרית, שכלית, וראשיתה — עצמאות שבלב, עצמאות שבהרגשה, עצמאות שברצון . ומתוך העצמאות 11 הפנימית נרקמת העצמאות החיצונית . הוא חזר על דברים דומים גם אחרי הקמת המדינה : "מדינה אינה ענין חיצוני בלבד, מסגרת, שלטון, מעמד בינלאומי, ריבונות, צבא [ . . . ] מדינה זו הכרת אחריות וזיקה ממלכתית של כל אישי העם . זאת היא הרגשה של א...  אל הספר