פרק 7. מעמד הרבנים — בין פקידים לנבחרי ציבור

100 מחקר מדיניות 168 | הרבנות המקומית הממסדית בישראל שונות, כמו דרכי בחירה שונות, וכן בכל מקום בחקיקה ובתתי סעיפים בחוק ובתקנות, התייחס המחוקק באופן נפרד לכל אחד מהם" . 211 למרות זאת רבני שכונות ורבנים אזוריים טענו בדיונים בבתי הדין לעבודה שיש לראות אותם במעמד של נבחר ציבור — בדומה לרבני ערים — ולא במעמד של עובד . טענה זו שימשה אותם כדי לטעון שיש לאפשר להם להמשיך לכהן גם לאחר גיל הפרישה, 212 שיש למנוע הליכי פיטורין 213 ולהעלות את שכרם . 214 בכל פסקי הדין קבעו בתי הדין לעבודה כי לרבני שכונות ולרבנים אזוריים אין מעמד של נבחרי ציבור אלא של עובדים מן המניין במועצה הדתית או במועצה האזורית, וזהו גם מעמדם של רבני יישובים, קייסים ורבנים לעדה האתיופית . 215 התפיסה המשפטית המקובלת בעניין רבני ערים היא שאין הם רק נבחרי ציבור אלא שתפקידם משלב גם היבטים של עובדי ציבור, כפי שהגדיר שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בפסק דין משנת 2014 : לבין מינוי" ( זמיר, מינוי למשרה, עמ' 749 ) . אחת הראיות שהוא הביא לטענתו היא שהחוק קובע שנדרשות בחירות לתפקיד רב עיר אך מנגד יש פסיקה שרב אזורי נחשב לעובד ולא לנבחר צי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר