פרק 5. הליכי מינוי ובחירה

66 מחקר מדיניות 168 | הרבנות המקומית הממסדית בישראל בהתחשב בסמכויות החוקיות שהעניק המחוקק לרבני ערים "אין זה ראוי לאפשר מצב בו הרשות המקומית תיוותר ללא גורם, אשר קיבל סמכות לפעול על פי דין, שכן מסירת הסמכות לרב העיר מלמדת, כמו מתוכה, על הנחיצות והצורך שבהפעלתה" . לעומת זאת דעת הרוב, של הנשיאה ( דאז ) דורית ביניש והשופטת עדנה ארבל, הייתה שהתקנות אינן מורות על חובה למנות רב עיר . שתיהן הצביעו על סעיף 6 לתקנות הקובע כי "השר רשאי לקבוע שיש לבחור רב עיר, הכל לפי הענין" — במקרים שרב עיר סיים את כהונתו, שיישוב גדל והיה לעירייה או מועצה מקומית, או ברשות שלא מכהן בה רב עיר . לדברי ביניש, "ההכרעה בשאלת הצורך בעצם המינוי כרוכה מטבעה בצרכים הקונקרטיים של כל קהילה וקהילה" ולכן "אין בה כדי לפגוע בצורכי הקהילה בקבלת שירותי דת שונים" . היא טענה כי "אין מניעה כי שירותי הדת של קהילה פלונית יסופקו, למשל, על-ידי רב המכהן בעיר אחרת הסמוכה לישוב" . עם זאת, פסק הדין לא קבע במפורש מהם גבולות האוטונומיה של רשות מקומית בהחלטה שלא למנות רב עיר, אך השופטת ביניש הבהירה כי "האפשרות לעשות כן חלה רק בנסיבות חריגות המ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר