פרק 1. רקע היסטורי והלכתי — הרבנות הקהילתית במסורת היהודית

16 מחקר מדיניות 168 | הרבנות המקומית הממסדית בישראל משמעותה של עליית הרבנות הקהילתית הוא תהליך של התפתחות חברתית שבמרוצתה התגבש מעמד של חכם המקובל על הקהל כפוסק הלכה ומנהיג ציבור, תוך היווצרות של זיקת קבע הדדית ועמדת סמכות ומרות של הרב כלפי הקהל כולו . תהליך זה החל במאה הט' וי' עם התיישבותם באזור הריין של משפחות שבאו מאיטליה והביאו עמהן את המסורת הארצ-ישראלית של ארגון קהילתי . 7 ברויאר סבר שמוסד הרבנות הקהילתית התפתח במהלך המאה ה- 11 בגרמניה ומשם התרחב לקהילות צפון צרפת . חוקרים אחרים טענו שהרבנות הקהילתית התפתחה מאוחר יותר — במאות ה- 13 או ה- 14 . 8 על כל פנים, אין ספק שתהליך התמסדותה של הרבנות הקהילתית התרחש רק בסוף ימי הביניים . עד סוף המאה ה- 15 בדרך כלל הרבנים לא היו מקבלים משכורת מסודרת מן הקהילה . הם התירו לעצמם לקבל שכר טרחה מהיחידים הנזקקים להם, כמו דמי פסק, שכר סידור גיטין וקידושין, אבל לא קיבלו תשלום קבוע מהציבור על עצם תפקידם . 9 רק לקראת סוף ימי הביניים התפתח המנהג שהקהילה משלמת לרב משכורת קבועה . כפי שציין שמעון שוורצפוקס, המידע על התפתחות הרבנות ביהדות ספרד דל מאוד . עם ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר