פרק 10 : פעולות דיבור עקיפות של משפטי שאלה לסוגיהן השונים | 373 גם פרגמטיקאים מתבססים על קריטריונים מורפו-סינטקטיים לזיהוי משפטי שאלה רטוריים . שמידט-רדפלד ( 1977 ) אינה רואה במשפטי השאלה שבמבנה זה שאלות אמיתיות, משום שיש בהם רכיב מסוים שהוא חלק מהתשובה העונה על כינוי השאלה . לדעתה, במשפטים שבמבנה זה הדובר מביע טענה המדגישה רכיב מסוים במבע ( חלק התשובה ) . למעשה, כינוי השאלה אינו שואל, אלא הוא כינוי שאלה מדומה, לא אמיתי, אך היקרותו נותנת בכל זאת למאזין את האפשרות ההיפותטית להתערב בדברים הנאמרים לו . הדובר מעדיף לנסח את דבריו בצורת משפט שאלה ( ולא בצורת משפט הגדה ) בשל הנחתו כי התוכן הפרופוזיציונלי שהוא מתעתד להביע משני בחשיבותו או ידוע היטב . "מי" או "מה" + צ"פ + "חוץ מ ( ן ) " ( או "אם לא" או ״פרט ל״ ) + צ"ש או פסוקית 105 משמעם של משפטי השאלה "מי" / "מה" בדוגמות 1 – 9 הוא "אף אחד לא חוץ מ [ . . . ] " או "שום דבר לא חוץ מ [ . . . ] " . הטענה המשתמעת ממשפט השאלה 1 היא "כדורגל ייתן לך רק פצעים בברכיים" ; ובניסוח שלילי : "כדורגל לא ייתן לך דבר חוץ מפצעים ברגליים" . 1 . מ"ש : " [ . . . ] מ...
אל הספר