פרק 9 : משפטי שאלת-ספח | 359 חשוב לציין כי את הטענה הזאת של שימוש במשפט שאלת-ספח לבקשת אישור מבעל הסמכות העלתה כבר רובין לייקוף ( 1973 ) באפיינה לשון נשים המבקשות ממקום של חוסר ביטחון אישור של אחרים לדבריהם . מוצ'ניק ( תשנ"ב ) כתבה על כך בעברית . מניסיוני בתור דוברת השפה מיום הולדתה, וכבת להורים דוברי עברית אני יכולה להעיד על שימושי הרב במבנה זה בנושאים שידיעתי בהם רבה מידיעת בני-השיח שלי, כלומר איני רואה בבני-השיח בעלי סמכות אפיסטמית גבוהה משלי בהשתמשי במבנים אלו . הדוגמות של השימוש ב"נכון" מלמדות כי לא תמיד מבקשים אישור מבר-סמכא בנושא . בדוגמה 1 אין נושא הדיבור – ידע או מידע – אלא התנהגות הנובעת מרגשות . הדובר מביע בקשה מבת-השיח שתימנע מהתנהגות מסוימת ( שלא תיילל ) . משפט שאלת-הספח אינו מבקש כלל תימוכין מן הידע של בת-השיח, אלא מבקש הבטחה שלא תנהג בדרך שהדובר אינו מעוניין בה . הוא גם מנמק מדוע הוא מבקש זאת . משפט התגובה של בת-השיח אינו מביע הבטחה שכך תעשה משום שקשה לה להתגבר על רגשותיה . היא משתדלת אך אינה מצליחה . 1 . מ"ה + מ"ש + פ״ס : "את לא הולכת ליילל לי פה עכשיו, נכון ? כי אני גם...
אל הספר