פרק 7 : משפטי שאלת-ברירה ומשפטי התשובה עליהם | 321 נטייה ( בדרך כלל חיובית ) , הם אינם נשמעים טבעיים כשהם עומדים באופציה הראשונה במשפט שאלת-ברירה, שהם משפטי שאלה ניטרליים . במשפטי שאלת- ברירה שבקורפוס הנבדק, הפרופוזיציה החיובית באה תמיד לפני הפרופוזיציה השלילית . הנימוקים לכך יכולים להיות שונים מן הנימוקים של פופ . לדוברי השפה יש נטייה להתחיל בחיובי ולא בשלילי לא רק במשפטי שאלת-ברירה, אלא גם בצירופים דוגמת הבינומים ( כגון "טוב ורע" ; "כן ולא" ) . לסיום, לדעת החוקרים, מאחר שמשפטי שאלת-ברירה המביעים ניגוד קוטבי מפורש במבנה השטח אינם מבטאים נטייה מסוימת מצד הדובר למשפט תשובה מצופה מסוים, בן-השיח אינו חש את עצמו מחויב או נדרש לענות על פי ציפיות בן-השיח, וקל לו לענות תשובה נכונה . משפט שאלה בעל נטייה חזקה וברורה לחיוב או לשלילה נשמע לא טבעי בתור שאלת-ברירה ; כך משפט השאלה – "ואולמרט באמת הורה לכם להקפיא את ההכנות ? " – נשמע טבעי, אך משפט השאלה ו"אולמרט באמת הורה לכם להקפיא את ההכנות, או לא ? " – אינו נשמע טבעי . משפטי שאלת-ברירה בעלי ניגוד קוטבי המובע בפסוקיות במשפטי שאלה שהניגוד הקוטבי בהם...
אל הספר