משפטי שאלה קוטביים מורכבים שנטועה בהם פסוקית שאלת־חלק עקיפה

פרק 6 : משפטי שאלה קוטביים המפורשים כמשפטי שאלת-חלק | 313 השואל יכול היה להסתפק בהבעת פסוקית שאלת-החלק, שהיא למעשה השאלה המרכזית במשפט המורכב, אך הוא מעדיף לנסח את שאלתו במשפט שאלה קוטבי מורכב, כי ניסוח זה מאפשר לבן-השיח לענות בשלילה מבלי צורך להתנצל על כך . ניסוח השאלה בלי הפסוקית השוררת עשוי ליצור רושם שיש לשואל סיבה להניח שמשפט התשובה חיובי, ולפיכך אם משפט התשובה שלילי, בן-השיח אמור לתרץ את אי-ידיעתו או להתנצל עליה . כאשר משפט התשובה על המשפט המורכב כולו שלילי, אין מצפים למשפט תשובה על פסוקית השאלה הנטועה . לא נמצאה דוגמה שבן-השיח משיב בחיוב ואינו ממשיך לענות על פסוקית השאלה העקיפה . סירל ( 1975 ) סבור כי הנימוס הוא המניע העיקרי לשימוש בפעולות דיבור עקיפות ; מנומס יותר לשאול אם בן-השיח יודע דבר מה מלשאלו מה הוא יודע . קיפר ( 1980 ) רואה במקסים הנימוס את הגורם לשימוש במשפטי שאלה קוטביים המכילים את הפועל "ידע" ולא במשפטי שאלת-חלק . ברוב רובן של הדוגמות שלהלן הפועל של הפסוקית הראשית הוא "ידע", אך יש גם דוגמות עם הפועל "זכר" או במבנה ׳"יש ל" + כינוי גוף או ד״ש + שם תוכן׳ . בדוגמות 32 – ...  אל הספר