משפטי שאלה המכילים כינוי סותם

306 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו משפט התשובה הכולל מידע מסוים הממיר את המידע הבלתי מסוים במשפט השאלה הולם את מקסים הכמות של גרייס ( 1975 ) , שעל פיו על בן-השיח לתרום תרומה אינפורמטיבית כנדרש לשיחה . הכינוי הסותם ״משהו" דוגמה 1 מקשרת מפורשות בין "משהו", כינוי סתמי שזהותו אינה ידועה, למשפט שאלת-חלק . אחרי משפט שאלה קוטבי המסתיים במילה "משהו" המראיין מוסיף משפט שאלת-חלק הפותח ב"מה" המפרש את הכוונה של אדם המשפט המכיל את המילה "משהו" . 1 . מ"ש : "כשאתה רואה אנשים רגילים, 'נורמטיביים', אתה מתקנא בהם על משהו ? מה היית רוצה שיש להם ושאין לך ? " מ"ת : "הייתי רוצה להיות אבא, ואת היכולת לתת עצות לאחרים [ . . . ] " ( הארץ, 16 . 5 . ,13 דוד ניאו בוחבוט מראיין את המשורר שגיא אלנקווה ) – 6 המשיב אינו משיב על משפט שאלה קוטבי, אלא רק על משפט בדוגמות 2 שאלת-חלק המשתמע מן המשפט . בדוגמה 2 המשיב עונה על משפט השאלה "במה נכשלת ? " . ממשפט התשובה מבינים כי התשובה חיובית, כי הוא נכשל . לוּ היה עונה "כן", השואל היה נאלץ להוסיף עוד משפט שאלה "במה נכשלת ? " . 2 . מ"ש : "נכשלת פעם במשהו ? " מ"ת : "...  אל הספר