196 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו טעם, ריח, גובה, רוחב, שעה, מספר . לעומת זאת שמות, ״איש״, ״ילד״, ״שולחן״, ״כלב״, ״ספר״ ודומיהם אינם באים במבנה זה חוץ מבמשפטי שאלת-הד ( ראו פרק 8 ) . ב . במשפט שמני במבנה ׳"מה" + ״הוא״ ( להטיותיו ) + צ"ש׳, כגון "מה הוא פיל ? ", במבנה זה יכולים לבוא שמות תוכן מיודעים או שמות בעלי אפיון מובהק כבקבוצה א וכן שמות לא-מיודעים, כגון ״איש״, ״ילד״, ״שולחן״, ״כלב״ . משפטים אלה מבקשים הגדרה של הצ"ש . ג . במשפט שמני במבנה ׳"מה" + "זה" + צ"ש׳, כגון "מה זה תרבות ? " לרוב מבקש השואל פירוש למושג או לעניין מסוים . יש הטוענים כי השימוש ב"זה" כאוגד מייצג שפה נמוכה . מחקרי מעיד שאין זה בהכרח כך ( ראו בהמשך ) . ד . במשפט פועלי : "מה" בתפקיד נושא או מושא, כגון "מה נאמר ? " ; "מה נשמע ? " ; "מה אכלת ? " ; "מה כתבת לו ? " . ״מה" בראש משפט שמני ״מה" + צ"ש מיודע המשפטים במבנה ״מה״ + צ"ש מיודע ( הצ"ש מסמן בן-אדם ) מבקשים מידע על האדם ואפיון כלשהו, כמו תפקיד, שיוך פוליטי, דתי, מקצועי או צבאי . כאשר הצ"ש אינו מסמן בן-אדם, המשפט מבקש לדעת מה מהות הדבר, סוּגוֹאו זיהויו ...
אל הספר