190 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו ברירה של מערכת פרופוזיציות, שכל אחת מהן שונה מן השאר במלאהּערך שונה בעבור המשתנה ( ליינס, 1977 ) . לפיכך אלו הם משפטי שאלה פתוחים שלא כמשפטי שאלה קוטביים שהם משפטי שאלה סגורים . קיפר ( 1987 ) מגדיר משפט שאלת-חלק כמערכת פרופוזיציות המייצגת את כל משפטי התשובה האפשריים על השאלה, ו"תשובה אפשרית" היא החלפת מילת השאלה בקבוע פרטי . כינוי שאלה עשוי לבוא במקום שם עצם, שם תואר וכן במקום משפט או פסוקית ; תואר פועל של שאלה עשוי לבוא במקום תואר פועל, צירוף יחס או פסוקית . בלנפ ( 1963 ) מבחין בין משפטי שאלת איזה-איזו-אילו לבין שאר סוגי משפטי שאלות-חלק . הוא מוצא קרבה ביניהם לבין משפטי שאלות-החלק מי-מתי-היכן, אך את משפטי שאלות-החלק ״מדוע״ ו״איך״ הוא מפריד מהם . לדעתי, משפטי שאלת-חלק הפותחים ב"איזה", "איזו", "אילו" ( הבאים בעמדה של שם תואר ) ו"כמה", שונים משאר סוגי המשפטים בהיותם לוואי בצירוף שמני ; כלומר אין הם חלק משפט עצמאי, אלא רכיב בחלק גדול יותר . כינוי השאלה ותואר הפועל של השאלה קובעים אילו יסודות לקסיקליים יכולים לבוא במקומם במשפט התשובה מבחינת ח...
אל הספר