ה. וי"ו + צירוף יחס (צ"י) או תואר פועל (ת"פ)

פרק 2 : משפטי שאלה קוטביים | 101 הצ"י מסתמך על משפט התשובה הקודם 218 . מ"ת : "נכון . בשעתו היה כל יהודי קורא עברית ומבין פחות או יותר מה שהוא קורא . הילדים למדו מגיל שלוש לקרוא עברית וגם קראו את פרשת השבוע, כך דור אחר דור . " מ"ש : "והיום ? " מ"ת : " [ . . . ] אבל הדור הצעיר, חייבים להודות, מתרחק מלימוד הדת . " ( אבי, 126 ) בדוגמה 219 אין צ"י במשפט השאלה הראשון או במשפט התשובה הראשון הקודמים למשפט השאלה שבמבנה ׳וי"ו + צ"י׳ . אולם ממשפט התשובה משתמע שהוא מתייחס לתחרות נגינה שהייתה בעבר, ומשפט השאלה ׳וי"ו + צ"י׳ שואל על זמן אחר, על הנגינה בתחרות הפעם . 219 . מ"ש : ״נכון גם לומר שגישה רומנטית ביצירות מוצרט מסוכנת במיוחד, ואצל מתחרים צעירים רבים גישה כזאת היא כמעט מובנית ? ״ מ"ת : " [ . . . ] ולדימיר הורוביץ, למשל, ניגן מוצרט יפה ורומנטי בהחלט, ולעומת זאת בטהובן שלו לא היה משכנע . " מ"ש : ״ובתחרות הפעם ? ״ ( הארץ, 14 . 5 . ,26 חגי חיטרון מראיין את פרופ' קרסובסקי ) על הקשר הסמנטי בין תוארי פועל של זמן לתוארי פועל של מקום כבר נכתב רבות ( כגון סטבס, 1983 ) . שני התיאורים חולקים מילות יחס משות...  אל הספר
מכון מופ"ת