ב. משפט השאלה – צירוף שמני (צ"ש)

82 | משפטי השאלה ומשפטי התשובה בעברית בת-ימינו – נשואתפקיד הצ"ש במשפט שאלה שהצ"ש בו בתפקיד נשוא, בן-השיח מנסה לאפיין את משפט התשובה כולו או את חלקו במושג אחד ולהציבו במשפט שאלה בציפייה לאישורו של הנשאל . מבחינה תחבירית אפשר לומר כי הצ"ש הוא נשוא במשפט שמני לנושא המגלם בתוכו את משפט התשובה הקודם במלואו או בחלקו . משפטי השאלה הבנויים מצ"ש בתפקיד נשוא שואלים לזיהוי אדם, תופעה או מחלה . הם מנסים לתת כותרת למה שתואר במשפט השאלה או במשפט התשובה הקודמים ומציבים אותה במשפט שאלה . – מתאר לחברתו – רופא המאושפז במחלקה אונקולוגית בדוגמה 151 הדובר לשעבר, רופאה אונקולוגית, את מצבו הרפואי . היא מכנה את המצב במונח הרפואי ומציבה זאת בשאלה . 151 . מ"ת : ״זה בעצמות [ . . . ] ״ מ"ש : ״מולטיפל מיאלומה ? ״ ( עיניים, 54 ) בדוגמה 152 המראיין מנסה לאפיין את קהל היורדים הישראלים על פי תיאורו של המרואיין . 152 . מ"ש : ״מי היה הקהל בפיקוק ? ״ מ"ת : "יורדים ישראלים ונשותיהם האמריקאיות היהודיות, שחשבו שזה רעיון טוב להתחתן אתם . בעיקר זוגות, וגם חבורות . חבורות של זוגות . " מ"ש : ״אנשים ש׳עשו את זה׳ באמריקה ? ״ ( הא...  אל הספר
מכון מופ"ת