משפטים ״מלאים" ומשפטים ״חסרים"

פרק 2 : משפטי שאלה קוטביים | 75 תופעת ההשמט ( ellipsis ) היא אחת התופעות האופייניות לשיח . בשל היקרותו בקשרים שבין המשפטים רואים בו סוג של קישוריות ( האלידיי והאסן, 1979 ; רבין, תשמ״ב ) . כפי שציינתי לעיל, הדוגמות הקלסיות בתחביר ובחקר השיח למשפט אליפטי ( משפט בן-השלמה ) הן משפטי תשובה על משפטי שאלות- 28 חלק, כגון "על השולחן" ( בתשובה על משפט שאלת-החלק "היכן הספר ? " ) . אולם ניתוח מקיף של אלפי משפטי שאלה ומשפטי תשובה בדיאלוגים 29 מלמד כי בראיונות ובשיחות בספרות, בשיחות ובראיונות בעיתונות בת-ימינו בעיתונות הכתובה, הדוברים משתמשים במשפטי שאלה "חסרים" לא פחות משהם משתמשים במשפטי תשובה "חסרים" . כן מלמד המחקר כי משפטי 30 שאלה "חסרים" נפוצים מאוד בשיחות בספרות ובראיונות בעיתונות הכתובה . אפשר לטעון כי השימוש במשפטי שאלה אלו נובע מהתחשבות בנמען : הימנעות מחזרה על מילים המצויות במבעים הסמוכים, חזרה מיותרת המאריכה בלא צורך את משך השיחה כי הנאמר ברור גם בלי להיות "מלא" מבחינה תחבירית ( מכיל נושא ונשוא ) . בספרות המחקר ( כגון סטבס, 1983 ) מקובל לומר שמשפט שאלה אליפטי או חסר אינו יכול לפתוח שיחה ...  אל הספר
מכון מופ"ת