פרק 2 : משפטי שאלה קוטביים | 43 12 ההנחה אחת, והאחרת משתמעת כשלילתה של זו המצויה במשפט השאלה . המוקדמת של משפט שאלה קוטבי היא הברירה של שתי פרופוזיציות ( חיובית ושלילית ) . במבנה משפט השאלה יש שתי פסוקיות בקשר של ברירה : פסוקית אחת חיובית ופסוקית אחת היא שלילתה של קודמתה . משפט השאלה המכונה קוטבי נגזר ממשפט שאלת-ברירה בעלת ניגוד קוטבי שנשמטה אחת מפסוקיותיה, בדרך כלל השלילית . ניתן אפוא להסיק כי משפטי שאלת קוטביים הם משפטי שאלת-ברירה בעלי ניגוד קוטבי לא-מפורש . הנשאל משלים במוחו את הפסוקית שהושמטה במבנה המשפט שנאמר או נכתב . פופ ( 1976 ) מציינת שני נימוקים שמשפט שאלה קוטבי נוצר ממשפט שאלת-ברירה ברוב ( אם לא בכל ) השפות : ( א ) משפט שאלה קוטבי מתפרש כמשפט שאלת-ברירה ; ( ב ) מילת השאלה של משפט שאלה קוטבי ( בשפות שבהן למשפטי שאלה אלו יש מילת שאלה ) תהיה – מילת שאלה ; "אם" – היא לדעת קרובה למילה either או or ( בעברית "האם" חוקרים מספר [ כגון בד״ב, 1996 ; פרץ, תש"ה ] מילת ברירה ) . 13 האריס ( 1978 ) רואה בעליית ההנגנה בסוף משפט שאלה קוטבי תימוכין להיותו משפט שאלת-ברירה, שכן הפסוקית הראשונה ב...
אל הספר