ה פ ש מ ש ק ה ב מ א ה ה ה 0 2 133 מחשבה אלו, בעיקר בין איינשטיין ל"יריבו" נילס בוהר, האיצו את ההתפתחות של התיאוריה הקוונטית במהלך אותן שנים . עיקר הוויכוח בין איינשטיין לבוהר, אשר אפשר להגדיר אותם באופן פשטני כמייצגי התפיסות ההפוכות בפרשנויות לתורת הקוונטים, נסב על המרכיב ההסתברותי של מכניקת הקוונטים . כפי שתיארתי בפרק הקודם, מכניקת הקוונטים ( באמצעות "משוואת הגל" של שרדינגר ) מאפשרת לדעת רק את ההסתברות שתכונה מסוימת של החלקיק ( מיקום, תנע, ספין וכדומה ) תקבל ערך, וערך זה מתקבל רק בעת ביצוע המדידה עצמה ( "קריסת פונקציית הגל" ) . כך, לדוגמה, עד למדידת מיקומו של החלקיק איננו יכולים לדעת היכן הוא נמצא ובעצם אין לו מיקום ספציפי במרחב, ולכן אנחנו יודעים רק את ההסתברויות השונות למצוא אותו במיקומים שונים ( זהו ההבדל המהותי בין הפיזיקה הקוונטית לפיזיקה הקלסית, שעל פיה אפשר לחזות באופן מדויק היכן יימצא בכל רגע נתון בעתיד גוף שנמצא במיקום מסוים ונע במהירות מסוימת . בפיזיקה הקוונטית אין לנו ידע כזה על המיקום אלא הסתברויות בלבד ) . אלברט איינשטיין ונילס בוהר באחת משיחותיהם ( דצמבר 1925 ) ר ש ת ה ז...
אל הספר