ר ש ת ה ז מ ן 18 בעולם הנברא זהה לתפיסה האינטואיטיבית שלנו את הזמן, ומתבטאת בציר זמן אבסולוטי ורציף המשמש במה לרצף אירועים המתרחשים בזה אחר זה . הביטוי העמוק ביותר לכך הוא תיאורי הדורות ורצף האירועים אשר נפוצים עד מאוד במקרא . אלוהים, לעומת זאת, נמצא במעמד של צופה מחוץ לזמן ולעולם הנברא, אינו מוגבל בידי הזמן ותופס את העבר, ההווה והעתיד בתמונה אחת מאוחדת ונצחית . עם זאת, יש במקרא תיאורים רבים של אלוהים אשר פועל על ציר הזמן, מגיב לאירועים, מופתע מהתנהגות יצירי בריאתו, מעניש, מתווכח ומשנה את דעתו . נקודת מבט כפולה זו, של אלוהים הרואה את העבר, ההווה והעתיד מנקודת מבט אחת ומאוחדת, ועם זאת פועל על ציר הזמן, היא מקור המימרה הידועה מפרקי אבות, "הכול צפוי והרשות נתונה . " מימרה זו מציבה בפנינו קשיים וסימני שאלה, בעיקר בכל הנוגע לנושא הבחירה החופשית שבו אדון באריכות בהמשך הספר . הסיפור המקראי של בריאת העולם שואב השראה ממיתוסים אשוריים ובבליים, ובדומה למיתולוגיות קדומות רבות הוא מתייחס לאקט הבריאה כאל מקור הזמן עצמו . לכן, לפי הסיפור המקראי, הגורם האחראי לבריאת הזמן חייב להיות מחוץ לזמן, בעולם נצ...
אל הספר