התיאטרון של סארטר 61 התשתית המיתית גם התשתית המיתית משרתת את סארטר בביקורת שלו על המצב הקיים ) הקיומי, הפוליטי – אקטואלי וההיסטורי ( . סארטר מסתמך על טקסטים נוצריים דתיים גם במחזה זה . אולם איזה סוג של גיהינום הוא מציג בפני צופיו, השונים מה" א חרים" – המתים המופיעים במחזה ? לא הגיהינום הנוצרי, המתואר ב קומדיה האלוהית של דנטה ; גם לא הגיהינום המוכר לנו מסיפורי המיתולוגיה היוונית — ממלכת השאול של האדס . יחד עם זאת, למרות השינויים שהכניס סארטר, עדיין ניתן לזהות בו את הגיהינום מהטקסטים הדתיים, הפגאניים או הנוצריים שנכתבו בתקופות קדומות . א . הביקורת על התיאטרון הנוצרי לואט טוען שסארטר בחר במחזה זה כיעד לביקורת שלו את התיאטרון הנוצרי של קלודל . סארטר מותח ביקורת על הקתוליות . לפי לואט, ניתן לומר שסארטר כתב את "בדלתיים סגורות" נגד הז'אנר של ספרות המסתורין, אשר בו מצויים קטעים על – טבעיים — אצל קלודל זאת החרדה ממקומות סגורים, וב"בדלתיים סגורות" אלה הרמיזות למלכודת המאיימת על הדמויות . ישנו גם היפוך של המוזיקה השמימית המופיעה אצל קלודל ; כך בסיום "הבשורה למריה" ) L’Annonce faite à Marie ( , הש...
אל הספר