יפה וולפמן 30 ) ה"אחרים" ביחס לצרפתים וסארטר בראשם ( ואת הפיקוח של משטר וישי ) ה"אחר" בעיני המורדים, אנשי המחתרת הצרפתית ותומכיהם ( . האם המחזה אכן הצליח להטעות את הגרמנים ולעורר את הצרפתים, כפי שציפה סארטר ? התשובה לשאלה זו מורכבת . המחזה עבר את הצנזור הנאצי והוצג בעיצומו של הכיבוש . סארטר ודה בובואר טענו לאחר המלחמה שהמבקרים והקהל ידעו שהיסודות האמנותיים במחזה הם רק כיסוי למסרים הפוליטיים, כלומר הם העמידו פנים שלא זיהו זאת על מנת שלא להסגיר את העניין לגרמנים שלא קלטו זאת ואפשרו את 1 אינגריד גלסטר טוענת העלאת המחזה בעצם ימי הכיבוש . שרוב המבקרים וחלק הארי של קהל הצופים נכבשו על ידי ההופעה הבימתית של המחזה, עד כדי כך שהטקסט הפך שולי לגביהם . . . הם לא דנו בכוונותיו של סארטר . גלסטר משווה זאת ל"אנטיגונה" של אנואי, אז דנו אותם מבקרים באידיאולוגיה 2 יחד עם זאת, גלסטר מציינת המרומזת במחזה במשך חודשים . שכמה מבקרים אכן התייחסו לאקטואליות במחזה של סארטר, התייחסו לחתרנות הפוליטית שבו . המבקרים שעשו זאת היו 3 אולם היה גם מבקר גרמני ) Buesche ( ,כמעט כולם צרפתים, אשר אולי לא הבין בדיוק את המשמע...
אל הספר