עופר שיף 342 לעמדת נחיתות צבאית, כשהיא ניצבת לבדה וללא כל מחויבות לתמיכה מצד אחת המעצמות הגדולות . להתחזקות תחושת הסכנה הקיומית לישראל היו השלכות מרחיקות לכת מבחינת סדר – היום היהודי – ציוני של סילבר . כזכור, בשנים המידיות לאחר קום המדינה הוא סבר שהנה משתרר עידן חדש, שבו תסתיים סוף – סוף ההתמקדות היהודית הבלבדית במאבק הקיומי, ושבעידן חדש זה יופנה המאמץ הציוני ליעדים אוניברסליים של שלום וצדק עולמיים ושל הורדת המתיחות הבין – גושית . עתה, הוא מצא עצמו מחויב לסגת צעד אחורה, וכמו בשנות ה – 30 וה – 40 לחזור ולהתגייס למאבק מחודש על עצם הקיום היהודי הלאומי . כפועל יוצא, הוא שינה בהדרגה את תוכן פעילותו הציונית . במקום להתמקד במאבק פנים – ציוני מול ההנהגה הישראלית על הלגיטימיות של סדר – יום ציוני תפוצתי נפרד, נראה היה עתה כאילו הוא מקבל הלכה למעשה את התפיסה הבן – גוריונית, לפיה צריך למקד את האחריות הציונית של יהודי התפוצה בהירתמות טוטלית להגנה על קיום מדינת ישראל, שמא תיוותר חשופה לאיומים הצבאיים הגוברים מצד מדינות ערב ללא מטריית ההגנה של ארה"ב . וכך, לעומת ראשית ,1951 שאז כזכור התנגד סילבר בשם ...
אל הספר