עופר שיף 112 והישראלי, שהיו מבוססות על לקח של אכזבה מהבטחות הנאורות והאמנציפציה, וכנגזרת מכך ביטאו סקפטיות בנוגע ליכולת היהודים החיים מחוץ לארץ ישראל לקיים חיים יהודיים מלאים המבוססים על אימוץ והפנמה של התרבות והערכים של הסביבה הלא – יהודית המערבית המודרנית . סילבר ייחס פסימיזם וסקפטיות אלו למצב חוסר הביטחון והחרדה הקיומית שאפיין את חיי הגלות, והאמין שעיקר תפקידה של הקמת המדינה היהודית לשנות מהיסוד מצב זה ואת הראייה המסתגרת והמדירה הנובעת ממנו . ולפיכך האפשרות שדווקא כעת, לאחר הקמת מדינת ישראל, תתחזקנה הנחות היסוד הפסימיות של הציונות עלולה הייתה להנחית מכת מוות על אמונתו הציונית התפוצתית, ולמעשה על כלל אמונתו היהודית בהיתכנותו של חזון "תיקון החומות" . ואמנם, התייחסותו של סילבר אל הקמת מדינת ישראל כאל שלב חדש ומכריע במימוש חזון "תיקון החומות" יצרה אצלו צורך דחוף להגדרה – מחדש של מושג ההגשמה הציונית כך שיתבטא לא רק בעלייה, כפי שגרסו בן – גוריון ומנהיגים ישראלים אחרים, אלא גם ובעיקר בהתעוררות דתית יהודית פנימית ) בישראל ובתפוצות ( , שתתגבש לכדי תביעה דתית שליחותית, כלפי פנים בתוך היהדות, ...
אל הספר