עופר שיף 52 דומה כי ב – ,1953 כמעט עשור ומחצה לאחר נאומו מ – ,1940 חש סילבר כי הגיעה העת לבטא הלכה למעשה את נקודת המבט היהודית הנבואית ברוח תפיסת "תיקון החומות" . בהקשר זה קיבלה אצלו ההתמודדות היהודית עם זיכרון השואה משמעות מועצמת וחדשה . התמודדות זו הייתה חייבת לדעתו להיזהר משתי סכנות הפוכות : גם מהסכנה שמא תהפוכנה ההתייחסויות לשואה למוקד של תפיסה קורבנית שמקדשת את ההיבטים החשדניים והמסתגרים של הקיום היהודי, וגם מהסכנה של התכחשות עצמית להיסטוריה ולסולידריות היהודיות . התמודדות סילבר עם סוגיה מורכבת זו מובנת טוב יותר כאשר משווים אותה להתייחסויותיו שלו עצמו לשואה בשתי תקופות קודמות של שנות ה – 40 ושל חמש השנים הראשונות שלאחר הקמת מדינת ישראל . כאשר בוחנים את דפוס מנהיגותו של סילבר בתקופת שנות ה – ,40 בעיצומה של השואה ובשנים הראשונות לאחריה, בולט דפוס פעולה לוחמני ללא רתיעה בהדגשת האינטרסים היהודיים ובהבלטת סבל קורבנות השואה . בחוגים נרחבים של הציבור היהודי האמריקאי נתפסה מנהיגותו של סילבר כמנוגדת לדפוס החששני של מרבית יריביו להנהגה הציונית והיהודית האמריקאית, ובראש ובראשונה כמנוגדת לדפו...
אל הספר