405 רוני ברבש בפיקוד וארגון של כוח צנחנים, והשיקולים היחידים שעמדו לנגד עיניו היו אלה שנגעו לצוותי האוויר . ההחלטה המרכזית הייתה אם ההטסה תתבצע ביום או בלילה . בנורמנדי נעשתה הטסת הצנחנים לחופים בלילה והייתה בגדר אסון : עקב הקושי לנווט בלילה ונוכח הראות הלקויה הוצנחו הכוחות הרחק מהיעד ובפיזור גדול . בררטון רצה למנוע בעיה זו, ולכן התנגד לצניחה בחשכה . סיבה נוספת שחיזקה את עמדתו נעוצה בעובדה, שלא כל צוותי האוויר היו מאומנים לטיסות לילה . במקרה הזה גם מפקדי הצנחנים האמריקאים המנוסים הסכימו להחלטה, והיא אמנם נראית נכונה בתנאים שהיו אז רלוונטיים . לא כך הדבר ביחס להחלטה להטיס הטסה אחת ביום . בררטון חשש כי שתי הטסות ביום תהיינה קשות ומעייפות לצוותי האוויר, ועל כן החליט לפרוס את הטסת הכוח כולו על פני שלושה ימים . להחלטה זאת הייתה השפעה מכרעת בעיקר ביחס לבריטים . הם נמצאו במרחק הגדול ביותר מכוחות הקרקע, ולכן היו זקוקים לכל פרט של ציוד ולכל חייל, במיוחד נוכח העובדה שהיה עליהם להתקדם בצעידה רגלית מאזור הנחיתה ועד לגשר ארנהם, מרחק של 13 עד 14 קילומטר ; ודווקא הם היו אלה שלא הוטסו כולם ביום אחד . ...
אל הספר