90 אדם נטול גישה ללחם יחווה תחושת רעב חזקה יותר מהאדם שהלחם זמין לו� אדם שאין לו יכולת לענות על צרכיו, מוטרד ומעונה יותר מהחֶסֶר, מאשר אדם שיש לו גישה למה שהוא צריך� קל יותר לקצוב אספקה ולשלוט בצריכה כאשר יודעים שישנה רשת ביטחון� בגלל זה יוסף אחסן את הדגן במחסנים מקומיים� אף על פי שהתבואה ניתנה בהקצבה, נוכחות המחסן בכל עיר נועדה להרגיע את התושבים שיש מספיק מזון כדי לשרוד את הרעב, כפי 73 שרואים בפסוקים הבאים� וַתִּרְעַב כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל-פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל-מִצְרַיִם לְכוּאֶל-יוֹסֵף אֲשֶׁר-יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ� וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל-פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת-כָּל- אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם� 74 בוחן את המילים "ויפתח יוסף", שמצביעות רבי חיים בן עטר על שפע, בעוד ש"וישבור למצרים" מצביע על הקיצוב� יוסף הבין את הפסיכולוגיה האנושית ותכנן למוסס את הפאניקה והחרדה שפשטה בעם בשל הרעב, על ידי כך שפתח את מחסני המחוז לעיני הציבור� הוא חשב שכשהעם יראה את המזון שנאגר, הוא יסכים לקיצוב והדב...
אל הספר