27 וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל� וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה� הפשתה והשעורה הושמדו עם שאר הצמחייה משום שהיו בשלות ונוקשות, ואילו החיטה והכוסמת שרדו מפני שלא התקשו עדיין� אנו מוצאים רעיון דומה בגמרא שם חכמינו מלמדים : "לעולם 28 משל למה הדבר דומה ? יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז"� לצד הנהר עמד עץ ארז ולידו גבעולי סוף� יום אחד הגיעה סערה גדולה ורוחות חזקות נשבו בעוצמה� למרות חוזקו, קרס עץ הארז מהרוחות� לאחר שוך הסערה התברר שגבעולי הסוף נשארו לעמוד� "כיצד הצלחתם לשרוד את הסערה ? " תהה עץ הארז� "לא נפלנו כי היינו גמישים וזזנו עם הרוח", השיבו גבעולי הסוף, "אבל אתה, למרות גודלך העצום, נלחמת נגד הרוח והפסדת� אנחנו, הקטנים והרכים, הסתגלנו למשבי הרוח ולכן לא נפגענו"� זה מה שמשה רבנו הסביר — כדי לשרוד ולגדול בכל יום, יש להיות גמיש, להתמתח ולהסתגל� אף שישנם מי שידמו את הגמישות לפסיביות או לחולשה, האמת היא שגמישות חכמה היא תוצאה של ביטחון עצמי עמוק� כאשר אנו חסרים ביטחון עצמי, השינוי מפחיד� גאווה ועקשנות גודעות ...
אל הספר