פסיכולוגיית העצמי (Self) של קוהוט

הפסיכואנליזה ( האסכולה הווינאית הראשונה )  75 לנוירולוגיה שבאוניברסיטת וינה . הוא החל את דרכו כפסיכואנליטיקן פרוידיאני קלאסי . הוא אף עבר אנליזה בעצמו, אצל פסיכואנליטיקאי וינאי בשם אוגוסט אייכהורן . גישתו האבהית, החמה והלא פורמלית של אייכהורן השפיעה עמוקות על קוהוט ( שגדל ללא דמות אב, בשל גיוסו של אביו למלחמת העולם הראשונה וריחוקו הרגשי ממנו ) , ויש הסוברים כי השפיעה על גיבוש גישתו הטיפולית מאוחר יותר ( לא זו בלבד, אלא שלבנו היחיד קרא בשמו השני 'אוגוסט', על שמו של אייכהורן ) . הקשרים בין השניים נשמרו באופן הדוק במהלך השנים . במקביל פיתח קוהוט קשרים קרובים גם עם אנה פרויד והיינץ הרטמן, ממייסדי פסיכולוגיית ה'אני' . בשנת ,1939 עם כניסת הנאצים לאוסטריה, נאלץ קוהוט לברוח לארצות הברית, שם המשיך את טיפולי הפסיכואנליזה במטופליו ואף הפך במהלך השנים לדובר בולט של הפסיכואנליזה הקלאסית . התפתחותה ועלייתה של האסכולה ההומניסטית ( עליה יורחב בהמשך ) בארצות הברית בתחילת שנות ה- 60 של המאה ה- ,20 והתגובות שקיבל קוהוט ממטופליו במהלך השנים, שלא תאמו להגדרות הנוירוזה שהגדיר פרויד, הובילוהו לפתח נקודת מבט...  אל הספר
דרשן, דרור