תקו פת המע ב ר | 69 67 סובר שהמחלוקת לא הסתיימה כבר באותה שנה בניצחון של חכמישטרן ( 2018 ) בבל, וגם לאחריה כל צד המשיך והחזיק בדעתו . לאחר שנים המחלוקת שקעה מאליה מכיוון שבפועל השנים שבהן נחלקו השיטות נדירות . ובפועל השיטה שנקבעה לבסוף היא השיטה של חכמי בבל . לראיה הוא מביא את איגרת רב האי גאון ( כתב יד שטרסבורג ) ובה מוזכרת שנת א‘ רל“ח לשטרות, שמתאימה לשנת 4687 ( 927 לסה“נ ) ונמצאת בקבוצת השנים השנייה במחזור שבו נחלקו ( כלומר כחמש שנים אחר פרוץ המחלוקת ) , ועדיין המחלוקת הייתה בעינה . להלן צילומים של חלק ממכתבי רס“ג לתלמידיו, שבהם הוא כותב מדם ליבו בעניין המחלוקת על אודות סימן השנה : במכתבים אלו ניכר שרס“ג סבר שבר הפלוגתא שלו השתכנע שאין להכריז על השנה כ“חסרה“ ( מרחשוון וכסלו בני 29 ימים ) אלא כ“שלמה“ ( שני החודשים בני 30 ימים ) , אולם משנודע לו שבן מאיר לא השתכנע, שינס מותניו ושלח אגרות לכל תלמידיו כדי שלא תהיה מחלוקת בעם ישראל על אודות חלוּתם של חג הפסח, יום הכיפורים ויתר החגים . 67 סמינר הלוח העברי . ההרצאה מובאת במרשתת . תמונה 12 — 83 / 56 . Oxford : MS heb . f תמונה 11 — 68 82 / ...
אל הספר