326 || ד"ר רות אנגל - אלדר ענווה, טוהר פנימי של המטפל והרחבת מעגל ה"אני" שלו למטופל מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול . אינטואיציה, יצירתיות, אהבה, הדרכה, הכוונה לטוב ולרע יתפסו את מקומם במקביל לתבונה שעמדה ביסוד הפסיכולוגיה האורתודוקסית, ובכך גם כישלונה . היא סיפקה מקום לטיפוח ולהזנת האגו . "אתה בסדר" . הכול פתוח בהיות הפרט במרכז . מהדוגמטיזם לגישה פתוחה, חופש למילוי עוצמות העצמי, שנותר לבסוף ריק מתוכן ו"מחפש משמעות" עד לפירושה של האהבה כמרדף אינסופי של הפרט אחר עצמו באחר ( סארטר ) . האדם אינו יכול לתפוס את עצמו . הסובייקט, "אני" "אתה" כשאנו מתייחסים אל עצמנו אנחנו הופכים לאובייקט של זיקה שמשתבשת בהיותנו הגורם הבוחן את הנבחן ועל כן אנו מחפשים את האחר . אנו במרדף, במונחי סארטר, אחר תפיסת האחר, כאשר לכאורה רק אם היינו יכולים להגיע לאינסוף התפיסות של אינסוף האחרים המקיפים אותנו, היינו יכולים לדעת "מי אנחנו", ועל כן המונחים של "מרדף" טיפול שבו מוזן המטופל בקבלה, ללא הטפות מוסר, ללא ענישה, ובאופן מוחלט לא מכוחה של "סמכות" . המפגשים השבועיים ממלאים במידת - מה את מקומה של הבדידות אליה נקלע ...
אל הספר