160 || ד"ר רות אנגל - אלדר "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רע כל היום . . . " ( בראשית, ו, ה ) . רק הרוח תחבור אל הרוח, והמקיים את הרוח בתוכו, הוא שיזכה לחיות ברוח ולהיאסף אל הרוח האינסופית, לשכינה . כי ממנה באה רוחו כנברא בצלם, ואליה תחזור . הרוח היא ההשתקפות של ה"היבראות בצלם" . האלוהים קיים בכל אחד מאיתנו, והמאבד את ה"רוח" הזו אין בינו לבין בעל חיים ולא כלום, למעט החלת מצוות היסוד שבין אדם לחברו והתובנה על חטאיו . על כן אומר הדיבר "הודיעני ה'" . אין הוא מודיע לגוף, לבשרו של האדם, וכן לא לרגש, אלא ל"רוח האדם", והתיקון שמבקש האדם הוא לב טהור - רגש מטוהר ו"רוח נכון" . נכון לאיזו תכלית ? לשמיעת דבר ה', להיות קשוב לקול הבורא ולהיענות לקריאתו, לחיות ולפעול ברוח מול אורו וטובו של האלוהים . לא שלמי ממון וזבח מבקש האלוהים, אלא רוח נשברה לב נשבר : כאן הקריאה והכאב שברוח חייבים להקדים את כאב הלב, את התחושות . רק אלו ששברו את ה"אני" האישי שלהם ומימשו את היותם ברואים בצלם, גם אם במחיר של כאב אישי ו שבר במה שהחברה התנתה אותנו לחשוב ולנהוג כנכון, יכולים להתחיל מבראשית ולפעול בצו ר...
אל הספר