152 || ד"ר רות אנגל - אלדר פרנקל מכוון את האדם לעימות ישיר עם עצמו, לאפשרויותיו ולמגבלותיו, לשאיפות ולתסכולים, להישגים ולכישלונות, לתקוות ולאכזבות . זאת, כמבני היחס שלו עם הזולת . לא כדרך למודעות עצמית, אלא כאמצעי למצוא את המשמעות הסגולית בחייו . לפי פרנקל, יש לעורר ולעודד את הפרט לשאוף למשמעות בחייו שאולי אינו מודע לה, אולי הוא מדחיקהּ או מתכחש אליה, אך היא מקור הטעם לחייו, ובמקרים מסוימים להישרדותו . ה"שאיפה למשמעות" מגייסת את כוחות הנפש של הפרט, מאפשרת לו לעמוד על ייחודו וסגולותיו, על הכוח הטמון בו, ורותמת אותו לפעולה מכוחה של המשמעות המתבררת לו . ביסוד גילויה של המשמעות עומדים : גילוי האמת לגבי עצמנו עימות עם תחושת האין אונים וחוסר התקווה גילוי המשמעות בחשיפת הייחוד שבנו התעלות : "ההוויה האנושית פירושה, שלעולם האדם מופנה או מכוון אל משהו או מישהו שאיננו עצמו" ( פרנקל , 1982 ) אחריות : "רק באמצעות מעשים אפשר לענות על שאלות החיים, ותשובתו של האדם חייבת להתבטא בלקיחת אחריות על ההוויה שלו . ההוויה שלו היא אך ורק אם הוא חש אחריות כלפיה . אולם האחריות שבהוויה אינה מתבטאת במעשה בלבד : היא...
אל הספר