ריק וחרדה קיומית

142 || ד"ר רות אנגל - אלדר ההצלחה גררה צורך בהצלחה גדולה יותר, וגם כשאלו הושגו, אצל רבים התהליך היה כרוך בתחושת חידלון, שעמום, של היעדר תכלית סובסטנטיבית לבזבוז משאבים ולחיים בצלה של אשליה, ואילו הדרך לחזור ולצעוד בה חסומה . מכאן גם התעצמותה של הפסיכולוגיה ליתן מזור לנפשות אלו, במקביל להתחזקותה של הפסיכיאטריה, המספקת לאדם סם לגיטימי המאפשר לו לעמעם את הכאב שבהיעדר משמעות ותכלית . השחרור תוך חזרה לעידן הפגאני שבו עובד האדם אלים בדמותם של אלי הממון, שבחברה הקפיטליסטית מתבטאים באלילים מעוררי יפעה ויראה בדמותם של מבני - העל הארכיטקטוניים, הפכו למדד חדש ולקנה מידה לבחינת אושרו ורווחתו הנפשית של האדם . הטלמדיה, כאמצעי נוסף, מטפחת תרבות של הרואיזם שביסודו הישגים, צבירת כוח ומשאבים והזהות האוניברסאלית שמשיג הפרט באמצעותה . אלפי שנות שעבוד לדרישות ממסדיות, לחברה קונפורמיסטית כובלת, נגדעים מהנטל אליו נולד האדם והוא מקבל את מנחת היותו בן חורין . ה"ריק" והיעדרה של משמעות קיומית מביאים את היחיד לחתור לכוח כדי לזכות באותה הכרה . לא רק בכסף ובהישגים, שהיו לו מכבר בתולדות ההיסטוריה, אלא דרכם ובאמצעותם...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור