מתוך תורת פרויד

58 || ד"ר רות אנגל - אלדר האדם, במסגרת החקר הפסיכיאטרי, הגנטי, הביהביוריסטי שהזכרנו, כוונו למתן תשובות לשאלות הקשורות בהשלכות ובתופעות של הנפש האנושית, מבלי לספק תשובה לגבי משמעותה של הנפש ומבלי לתת מענה על שאלת היסוד - מהי הנפש האנושית מבחינה מדעית ? השאלה הנוספת, כפי שהזכרנו, היא כיצד ניתן להסביר, בהיעדרה של "מטריה", של סובסטנס כמושא להתייחסות, את התיזה לפיה מחולקת הנפש לשלוש "מחלקות" המקיימות תהליך דינאמי רציף של קשר ביניהן ? פרויד, כאמור, היה האדם המתאים שצמח בזמן הנכון של התכחשות לדת וניסיון לרתום את מחשבת האדם לדפוסי חשיבה מדעיים . העובדה שהמושגים שיצר לא עמדו בקריטריונים של המדע ונחשפו, מבחינה זו, לביקורת, אינה מורידה מגאונותו של מי שהביא למהפכה במחשבת האדם . הגישה הפסיכואנליטית על מושגיה והסבריה הפכה לנדבך בפסיכולוגיה ובאופן חלקי גם בפסיכיאטריה, שעסקו בחיפוש מענה לתחלואי הנפש ולקשיים המנטאליים - רגשיים של האדם . מושגיו של פרויד השתלבו בתחומי עיסוק אלו, והפכו למטבעות לשון המשקפות את הלך החשיבה של האדם המודרני, הלא מאמין . אופני חשיבתה של הקהילה האנושית עברו מהפך, ובמקומם של המוש...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור