3 איך הפסקתי לכעוס על כולם ולקחת אחריות על החיים שלי

19 הייתי על מדרון חלקלק שהוביל לתהום של פאסיביות ופגיעה בהערכה העצמית שלי . ואז החלטתי שמספיק . שאני לא ממתין שהחיים יתנו לי, אני רוצה לקחת . יצרתי קשר עם חברי עבר ב״גלובס״ וקיבלתי ג׳וב פרילנס של כתיבה בירחון ״ליידי גלובס״ . אלף שקל לכתבה של שני עמודים, שזה אומר אלף שקל לחודש, לפני מיסים . אבל העיקר לא היה הסכום אלא לעשות משהו עם עצמי . העיקר היה ליזום, להיות בתנועה, להתחיל לייצר מומנטום . לחזור להרגיש בעל ערך . אחרי כמה חודשים של עבודת פרילנס, קיבלתי טלפון מהעורכת של ״ליידי גלובס״ שהעבירה את הטלפון לסמנכ״לית השיווק : ״מחפשים פה מומחה לאינטרנט שיעשה לנו כמו ׳דה מרקר קפה׳ . אתה מבין בזה ? ״ אמרתי ״כן״ בלי להסס . קבעו לי ראיון עבודה עם עורך אתר ״גלובס״ . הוא היה בחופשה והיו לי שבועיים . ובמקום להמתין למועד כמו בטטת כורסה ולהגיע עם קורות החיים, החלטתי להמשיך עם עניין היוזמה . החלטתי לחשוב על דברים מנקודת המבט של המעסיק . מה מעניין אותו ? מה חשוב לו ? במשך שבועיים ישבתי וקראתי כתבות, מחקרים, מאמרים, טורי דעה . ראיתי מה עושים בכל מיני עיתונים וגופי מדיה אחרים בעולם . בצרפת, ארה״ב, גרמניה, א...  אל הספר