פרק 10: ההגעה לטהראן

73 רכבת לילה מבגדאד הגעגועים לאחי גברו, ולכן אחרי כמה ימים שלחתי שוב מברק למר חקאק בשווייץ, וביקשתי שישלח את המברק הבא לאבי : ״ Please hasten the merchandise ״, כלומר : ״בבקשה הָחֵש את הסחורה״ . מאוחר יותר הבנתי מהורי שהם נבהלו מפשר המברק, כי אחי כבר היה בדרך . במהלך השבוע טיילתי בטהראן, הצטלמתי ומסרתי את התמונה לאיש הקשר, כדי שיכין לי את תעודת המעבר . הניצוץ שבוע חלף . ביום חמישי בבוקר, 1971 / 08 / ,12 פנה אלי נציג בשפה הערבית ואמר לי להכין את המזוודה ולהתכונן לנסיעה לישראל . סירבתי ואמרתי בתקיפות שאחי יגיע היום לטהראן . התחיל ויכוח, אבל אני בשלי : “אחי יגיע הערב לטהראן״ . “מנין לך שאחיך יגיע היום ? “ שאל אותי הנציג . “אני יודע שהוא יגיע״, עניתי . ולא נסעתי . תעודת המעבר שלי מפרס 74 חי אמיל ביום חמישי, 1971 . 8 . 12 , בשעה 30 : ,19 נכנסתי לחדר האוכל, לקחתי צלחת ובה עוף ואורז והתיישבתי לבדי לאכול . פתאום ראיתי סרט מול עיני : אוטובוס עוצר בכניסה האחורית של בית המלון, אחי יורד ממנו, פוגש בחבר ( שמו שמור ) , זה בדרכו אלי פוגש חבר נוסף ( שמו שמור ) , וזה האחרון מגיע אלי ומודיע לי שאחי הגיע...  אל הספר
אוריון הוצאה לאור