29 רכבת לילה מבגדאד המצריים היו מתקדמים ומשוחררים יותר, והראו סצנות “נועזות“ כמו נשיקות, אבל כמובן לא עירום ולא יחסי מין - אם כי היו סרטים שכללו אונס או קיום יחסי מין מרצון, כמובן הכול ב“כאילו“ . לא הראו אקטים מיניים בכלל . כוונת סרטים אלו הייתה להדגיש את האיסור על אונס, את הבושה מכך, את התייחסות ההורים לבושה ונידוי הבת, וגם להפך - התמיכה בנאנסת . היו, כמובן, גם קומדיות בכיכובם של שחקנים מצרים מפורסמים, ביניהם איסמאעיל יאסין, עבד אלסלאם אלנאבולסי, השחקנית מארי מוניב ועוד רבים . גם זמרים השתתפו בסרטים רבים, ובמקרים אלה כללו הסרטים שירים . אני זוכר את השחקנית - זמרת הלבנונית סבאח, שהסרטים שלה כללו תמיד שירים, את השחקנית - זמרת הסורית פיירוז ורבים אחרים . אחי היה - ועודנו - מאוהב בשירים ובסרטים ההודיים, וצפה כמעט בכל הסרטים האלה, שהוקרנו בבתי הקולנוע בבגדאד . טלוויזיה שידורי הטלוויזיה בעיראק התחילו בשנת 1958 . שנה לאחר מכן עמדה בסלון הבית שלנו טלוויזיה מסוג Magnadin , תוצרת איטליה . בהמשך רכשנו טלוויזיה נוספת לחדר האורחים מסוג Lowe Opta , תוצרת גרמניה . שידורי הטלוויזיה פעלו בכל יום בין ה...
אל הספר