54 גיא פרל את האפשרות לקרב חלק ממה שהיא טעונה בו - אל התודעה . נוימן מבקש להפריד בין השיוך הבעייתי "של הידע לתודעה ושל אי-ידע ללא-מודע" ( שם, עמ' 18 ) . לדבריו, ישנן צורות רבות של ידע לא מודע ותודעת האגו מייצגת רק צורה אחת של ידע - "משמעותו של לא-מודע היא חוסר מודעות של הידע בלבד, לא היעדרו של ידע" ( שם, עמ' 18 ) . שיוך בעייתי זה מקורו בנטייתנו לזהות את קומפלקס האגו שלנו עם האישיות כולה . זהו שיוך חיוני ובעל משמעות התפתחותית, אך בה בעת הוא גורם לצמצום אופקינו והידע העומד לרשותנו . מאפיין מרכזי של הישענותנו על תודעת האגו בלבד יהיה הופעתו של העולם בפנינו כאובייקט חיצוני שאין אנו כלולים בתוכו, כי אם ניצבים מולו ומתבוננים בו ממרחק : "מצב זה קובע את יכולת הסתגלותו ואת חירותו [ של האדם ] בהשוואה לתלותו של היצור הלא-אנושי, אך בה בעת מבנה את בדידותו וניכורו מהתבל ; שכן שלא כמו החי והצומח, במובן הזה אדם אינו שוכן בתוך התבל, אלא הוא עומד כנגדה כאילו היתה עולם מציאותי מחוצה לו" ( שם, עמ' 20 ) . באמצעות מודל הנפש שמשרטט נוימן במסתו הוא מבקש להצביע על קיומן של רמות הכרה נוספות לתודעת האגו דרכן מתרח...
אל הספר