פרק 1: מאפייני הגרוטסקי

66 שרה כהן שבוט יוצאת מנקודת הנחה שהרוח או השכל נעלים יותר, "טהורים" יותר מהחומר או מהגוף . תפיסתו הפילוסופית של בטאיי חשובה לעניין זה . בטאיי דן בנטיית הפילוסופיה המסורתית להביא להומוגניות, להפשטה, למחיקה של הבדלים — בין השאר באמצעות ביטול של כל מה ש"עודף", כל מה שנתפס כ"מיותר", כ"פסולת", כ"לכלוך", כ"בזבוז" עבור השיטה . על מנת לדון בדברים אלו, בטאיי לוקח כמטפורה את ההנגדה שבין הגוף כפי שהוא מוצג למשל בספרות של המאות ה - 16 וה - 17 באירופה ) בעיקר בצרפת ( — גוף "ללא חורים", "ללא מקומות יציאה או כניסה", גוף סטרילי, טהור, 64 — לבין הגוף כפי שהוא מוצג למשל בעולמו של הגרוטסקי : נקי גוף עם כל מה ש"מיותר" בו, עם כל מה שמהווה בו "פסולת" או "עודף", הגוף עם הפנימיות הבוטה שלו, עם ההפרשות שלו, 65 הפילוסופיה, טוען בטאיי, מנסה עם כל מה ש"מטמא" אותו . "לעכל" את הכול, לנקות, לדלל, להביא להומוגניות . אף על פי כן תהליכי החשיבה הפילוסופיים או המדעיים מייצרים בעצמם פסולת ) העיכול תמיד מביא אחריו פסולת ( , וה"פסולת" הזאת אינה נעלמת, טוען בטאיי . היא נשארת כדי להזכיר לפילוסופיה את מוגבלותה . מתוך דברים אל...  אל הספר
רסלינג