218 ישי מבורך פוזיציה גברית לנשית ; בין האלוהים גבר למאמין אישה ; בין האיש ובין האישה, בלא שהיא נושאת עימה, גורפת איתה, את היריבות והאיבה, את המחלה של מצב הקצה . אינטואיציה זו טמונה אף בדברי הזוהר הקדוש על פסוקי שיר השירים : כִי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָה כִשְאוֹל קִנְאָה ( ח, ו ) - כל מי שאוהב ולא קושר עם האהבה קנאה, אהבתו אינה אהבה, כיוון שמקנא הרי אהבתו נהיית שלמה . מכאן למדנו, שצריך האדם לקנא לאשתו, וכשחיבר עם אהבתו קנאה אזי האהבה שלמה, שהרי מתוך כך לא ייתן עיניו באישה אחרת . שאין קנאה אלא באהבה ומתוך האהבה באה קנאה, ומי שמקנא לזה שהוא אוהב אותו, יותר קשה לו לפרוש ולהיפרד ממנו . 2 כל אהבה שאין עימה איבה-קנאה אינה אהבה . כי אהבה מקיימת את מצב ( הקצה ) של היות בקצה של האיווי ; אותו רגע אלימות של קריע ( א ) ת האהוב מהשטף האנונימי שבו כל אינדיבידואל דומה לאינדיבידואל אחר ; כל זולת דומה לזולתו כדבר בין דברים אחרים ; זהו ההומאוסטזיס של היות רגיל ושגור כאחד מן הרוב החסר פנים ופנייה . ואז באה הקריעה-איווי, שבה האדם לא נותן עיניו בזולת אחר אלא רק באהוב שהפך מדבר לסיבת איווי, לכזה שרוצים ...
אל הספר