282 פ ר ק ר ב י ע י : ב נ י ה א ר ץ ו ב נ י ה ג ו ל ה שמעוררים תיאורי ימות המשיח . שכן על ימות המשיח אין אדם יודע איך יהיו ומה יהיה בהם, כפי שכתב הרמב"ם . אולם על ימי בית שני, תקופת המשנה והתלמוד, יש לנו ידיעות היסטוריות בדוקות, ואין שום עדות התומכת בסיפורים הללו, לא בתוך עולמם של חכמים, ולא בעולם שמחוצה להם . בעולמם של חכמים - והכוונה לעולם ההלכה - לא נמצא שום זכר לממדים המתוארים כאן, לא בשיעורים ומידות, לא בהלכות נחלות ובסדר זרעים . מאומה . לכן ישנה נטייה ברורה לפרש את המאמרים הללו כמליצות וכגוזמאות ולא כעובדות ריאליות, שלא כמו בתיאורי ימות המשיח . כמובן, אין יוצאים ידי חובה בהכרזה כללית שהדברים נאמרים בדרך "מליצית", ויש לברר מה טיבה של ההתנסחות המליצית הזאת ומה היא באה ללמד, גם על דרך הכלל וגם בכל סיפור בפני עצמו . מבחינת דרך הלימוד באגדה, זהו מפגש עם סוג שונה לחלוטין מן האגדות שעסקנו בהן בחיבור הזה, והוא מחייב גישה פרשנית ההולמת אותו . לפני שנתחיל בלימוד בפרק זה של הסוגיה, יש צורך לייחד דיון לנושא הדמיון בספרות חז"ל ובמקורותינו בכלל . 122 הדמיון הדמיון הוא הכלי שבאמצעותו קיבלו רוב ...
אל הספר